סיפור מתוך חדר הטיפולים של רות בנזינגר
רות בנזינגר הינה יוצרת השיטה - אימון טיפולי, המשלבת בין טיפול נפשי ואימון לצורך השגת יעדים מוגדרים. הסיפור הבא לקוח מתוך אתר הבית של השיטה, שם מובאים סיפורי מקרה אמיתיים, הממחישים את השיטה הייחודית. פרטים נוספים ניתן לקרוא באתר האינטרנט: www.turning-point.co.il
קרן אור למציאות
קרן, 41, ילדת פיות נצחית, מצאה את עצמה באמצע החיים מגלמת דמות שונה ממה שיחלה לעצמה. העיסוק ברוחניות העניק לה נחמה, אך הרחיק אותה מההתמודדות עם מהמורות החיים. אצל רות היא החלה לראשונה להצמיח רגליים. לאזור כוח להתגרש מגבר כוחני ולהתחיל לתקשר עם ילדיה וסביבתה באופן אותנטי. "זו לא חוכמה להיות אור בתוך אור", היא אומרת. "החוכמה היא לזרוח מתוך החושך"
בעולם אחר, אולי כזה שקיים רק בקולנוע או בספרי הילדים, היא יכלה להיות פיה. כזאת עם כנפיים ורדרדות, כמעט שקופות, שעפה מאדם לאדם, עושה קסמים, משרה שלום והרמוניה. מפזרת את עדינותה על פני הארץ כמו רסיסי אור קטנטנים, הנחוצים כל כך לכל אחד ואחד מאתנו. אבל העולם הזה הוא לא עולם של פיות. זהו עולם המעשה. גשמי. ארצי. חומרי. הרוח צריכה לפעול במסגרת כללי החומר. לא תמיד, אבל בדרך כלל.
קרן, השנה בת 41, הגיעה לרות משום שטרם הסתגלה לעובדה הזאת. היא לא רק מה שאנחנו קוראים אשה רוחנית, היא גם עוסקת בריפוי אלטרנטיבי – אנרגטי, וחיה את חייה מתוך אמונה שלמה בעוצמות הרוח והבלי החומר. "מה שצריך לקרות קורה", אומרת קרן. "כך גם הגעתי לרותי. כאילו במקרה. מתוך טעות במספר. אבל אני מאמינה שהייתי צריכה להגיע אליה בכל מקרה". קרן אכן הגיעה לרותי בטעות. חברה נתנה לה את מספר הטלפון והמליצה בחום, אבל קרן לא התכוונה להתקשר לרות באותו יום שבו חייגה את מספר הטלפון שלה. "כמו לכל אחד היו לי בעיות, אבל לא חשבתי שאני זקוקה לטיפול", מספרת קרן. "יחד עם זאת שמרתי את המספר, למקרה הצורך. כשחייגתי לרותי, התכוונתי להגיע לרותי אחרת. למרות הטעות, הבנתי מיד שהגעתי למקום הנכון.
ברגע שרות הסבירה לי מי היא – התחברתי. הגעתי לפגישת היכרות ונשארתי. האישיות של רותי סחפה אותי. השקט שלה עם העוצמה האדירה שנובעת ממנה, האינטואיציות המחודדות שלה ויכולת ההכלה והאהבה שמוקרנת ממנה - שבו אותי. ברגע שישבתי מולה ראיתי את ההילה שלה. הילה גדולה, מוארת, נקיה. כאילו שלדמות הזאת חיכיתי כל הזמן, שתעזור לי לתרגם את הרצון והאינטואיציות שלי למציאות.מסתבר, שלמרות שלא הרגשתי שאני זקוקה לטיפול והדרכה, היו לי הרבה מאוד מועקות שנזקקו לבירור."
רות: "קרן היא אכן אישה מאוד רוחנית, בעלת עושר פנימי, עוצמות נפש ויצירתיות. הבעיה מתחילה כאשר הרוחניות הופכת למפלט מפני התמודדויות וכאבים, שמזמנת המציאות היומיומית שלנו. קרן מצאה ברוחניות תשובות לכל דבר, והסברים שמנעו ממנה לקחת אחריות, לצמוח ולפעול על מנת לשנות את מציאות חייה".
קרן:"כשהגעתי לרות הייתי בתקופה מאוד טעונה בחיי מבחינת מערכות היחסים עם בן זוגי, בני בן העשר ובתי בת ה-15. מבן זוגי כבר נפרדתי רגשית לפני הרבה שנים. פשוט חיינו אחד ליד השני ונושא הגירושין צץ ונדחק בכל פעם מחדש. ידעתי שיש לו חברה ושאין עתיד לזוגיות שלנו, אבל לא היה לי כוח להביא לפרידה סופית.
הילדים שלי היו עדים לויכוחים בבית. הם מאוד כעסו על שנינו. כל פעם שניסיתי לדבר אתם בטרמינולוגיה הרוחנית שלי – על תהליכים, על מסעות הנשמה, על הצורך לראות את היופי שבחיים למרות הנסיבות, הם תפסו את הצד של האבא שלהם. הוא טען שירדתי מהפסים, שאני מרחפת. הילדה שלי טענה שאני תבוסתנית ושאני לא עושה כלום עם החיים שלי.
" בעבר עבדה קרן כאחות רפואית. בשלב מסוים בחייה נטשה את המקצוע לטובת קורס בביו-אנרגיה. שם הרגישה שהיא מתמלאת שפע של שמחה ומשמעות. "סוף סוף, פעם ראשונה בחיי הרגשתי שאני מבינה על מה ולמה החיים האלה", אומרת קרן. היא פתחה קליניקה פרטית בביתה לטיפול בביו-אנרגיה. צבעה את הקירות בסגול. הניחה מפלי מים קטנים בפינות החדר וקערה מלאת אבנים עם סגולות. מי שהגיע אליה זכה לשעה קסומה של טיפול מכל הלב. לקוחותיה טענו בלהט שיש לה כוחות מרפא. אבל הפרנסה הייתה דלילה. לא משהו שאפשר להתקיים ממנו. "לא הצלחתי להתפרנס כראוי", אומרת קרן, "ולכן גם לא יכולתי לקדם את נושא הגירושין.הייתי תלויה לחלוטין בבעלי מבחינה כלכלית".
רות: "קרן חיה בעולם כאוטי, עם מציאות מאוד השלכתית כלפי הסובבים אותה. היא פעלה מבלי דעת מתוך אשמה וצורך בריצוי. זה לא איפשר לה להיות אותנטית וישירה במערכות היחסים שלה עם אנשים אחרים. היא לקחה על עצמה את דמות המטפלת ומשליטת ההרמוניה, אבל לא היה לה פיסת מקום אחת בעולם הזה לעצמה".
קרן: "במהלך הטיפול אצל רות ראיתי לראשונה איזה מחיר כבד אני משלמת על הניסיון שלי לחיות בהרמוניה עם הסביבה. בגלל הרגישות שלי לקחתי על עצמי להיות רגישה לאחרים על חשבון רגישות לעצמי ולצרכי." אחד הכלים שבעזרתם הצליחה רות לשקף לקרן את מצבה הייתה שפת הגוף. "שפת הגוף לא משקרת", אומרת רותי, שחלק ניכר משיטתה בנוי על מומחיותה בניתוח שפת גוף. "יכול להגיע מטופל ולהגיד שהוא שלם עם עצמו ושהכל נפלא, אבל הוא יושב מכווץ ולא מסוגל לנשום. ברגע שאני משקפת לו את הביטוי הפיזי של המועקות שלו, הוא מצליח לראות את הפער והסתירה בין הסיפור שהוא מספר לעצמו לבין מה שהוא באמת מרגיש."
קרן: "בגלל העיסוק שלי והרקע שלי היה לי מאוד קל להתחבר לנשימה המודרכת. במהלך השיחה עם רותי היא הראתה לי מתי הנשימה שלי נקטעת. איפה אני מתכווצת. עם איזה נושאים קשה לי להתעמת. גם הכתיבה במהלך הטיפול היא כלי מדהים. עד היום, חודשים רבים לאחר הטיפול, אני חוזרת אל המחברת, שבה כתבתי, על מנת להיזכר בתובנות שהיו לי ובהבטחות שהבטחתי לעצמי." בחדר של רותי, בין הכריות הרכות, העזה קרן להפליג סוף סוף מעולם הפנטזיה הגבוה והנשגב לעבר הקשה והרחוק. שם היא הייתה ילדה קטנה ומבוהלת, מול אבא קשה ושתלטן, שרדה באשתו ובילדיו. את דמות האב הזה היא הפנימה היטב ובחרה לעצמה גבר שדומה לו.
קרן: "באמצע החיים הבנתי שאני לא חיה את החיים שלי, לא את הערכים שלי ולא את הביטוי העצמי שלי. הייתי אשה קטנה שחיה תחת טרור והייתה צריכה להתנצל כל בוקר מחדש על קיומה. כשהתחלתי להתחבר לנושא הרוחני קיבלתי קיתונות של לעג ודחייה לדרך שבחרתי לעצמי." הלעג והדחייה רק דחפו את קרן יותר ויותר לעולם הרוחני והדפו אותה מהעולם הגשמי – זה שאף פעם לא היטיב עמה. אצל רותי היא נסתה לברר לראשונה האם יהיה לה האומץ לנסות להגשים את עצמה ולמצוא תשובות גם במציאות היומיומית השגרתית.
רות: "היה צריך להוריד את הדרמה, התחושות והמחשבות ללבל קונקרטי, כזה שאפשר לאמן אותו בכל רגע ורגע מול הסביבה הקרובה".
קרן: "למדתי להרשות לעצמי להיות אני, מול הפחד והאיום שלא יקבלו אותי ולא יכילו אותי. למדתי איך להרשות לעצמי לבטא מחשבות ורצונות באותנטיות, גם מול החשש שלא אראה טוב או אשמע טוב או שלא ארצה את העומד מולי. למדתי להצמיח רגליים. להתחיל ללכת על האדמה הקשה הזאת. הבנתי שאם אלך עם הפגיעות שלי ולא אנסה להסוות אותה, יצא ממני הרבה יותר כוח ויהיה לי הרבה יותר כוח להתמודד." קרן נמצאת היום בהליכי גירושין מתקדמים. היא עוברת ימים לא פשוטים, אבל מרגישה מחוזקת מהשיפור העצום שחל במערכות היחסים שלה עם ילדיה. "ברגע שהתחלתי להיות אותנטית, ולהתעקש להביא את עצמי לידי ביטוי, הילדים שלי התחילו להעריך אותי. נוצר דיאלוג אמיתי בינינו. יותר נינוחות בקשר, פחות פחד מצידי מפני התגובות שלהם. אני מרגישה כמו ילדה שלומדת ללכת. רות היא כמו האמא שלא הייתה לי אף פעם. היא נתנה לי יד כדי שאוכל להעז ולעשות את הצעדים הראשונים. עכשיו אני לומדת ללכת לבד." הטיפול-אימון נמשך מספר חודשים בלבד.
קרן: "עזבתי על מנת לחזור. הידיעה שרותי שם בשבילי, מוכנה לעשות את התהליך בקצב שלי – מחזקת אותי ומעודדת אותי. לקחתי לעצמי זמן לעבד את התובנות שעלו במהלך הטיפול, לאמן את האותנטיות שלי. כשארגיש מוכנה אני מתכננת לחזור לרות ולהתמקד בצד האימוני – איך להפיק מעצמי את המיטב, איך לעמוד על הרגליים גם מבחינה כלכלית".
רות: "נושא ההכלה הוא מרכזי בטיפול. כשמטופל יודע שבחדר הזה הוא מקבל הכלה מלאה וכבוד לקצב שלו ולרצון שלו, נוצר תהליך מרפא של הילד שבו. כילדים, רבים אינם זוכים לקבל את ההכלה הזאת שמאפשרת להם לפעול מתוך רצון חופשי ואותנטיות בחייהם". קרן אומרת שהיא באה ממקום של אור גדול לחושך. "זו הרי לא חוכמה להיות אור בתוך אור, החוכמה היא לזרוח מתוך החושך. זו המשימה שלנו על פני כדור הארץ. הבנתי שבחרתי להיות לצד אנשים ששיקפו לי את החושך שבי וכשאני רואה היום את החלקים החשוכים שבי אני יכולה להתחבר גם לעוצמות שלי ולהתחיל להאיר לעצמי את הדרך."
